קבוצת דיירים של שני בנייני מגורים בבת ים חתמו בשנת 2012 על הסכם תמ"א 38 מול יזם, אבל עד היום עוד לא התקבלה התמורה לה ציפו במשך שנים ארוכות. הם הגיעו למשרדנו אובדי עצות ונטולי תקווה. הדיירים לא העלו בדעתם שהם זכאים לבקש מבית המשפט מינוי של כונס נכסים על מנת לסיים את הפרויקט, וזאת למרות שלא נרשמה לטובתם בטוחה כלשהי.

 

רבים יטעו ויחשבו ש"כינוס נכסים" הינו הליך השייך לגופים פיננסים גדולים המעניקים הלוואות או אשראי, לחברות או יחידים ואשר כנגד הלוואות או אשראי זה נרשמות לטובתם בטוחות אבל למעשה המשמעות הנסתרת מאחורי הביטוי היא הליך למיצוי זכויות. הליך כינוס נכסים ללא בטוחות הינו הליך נדיר במחוזותינו אך ממש לא בגדר פנטזיה.

 

למעשה, כינוס נכסים מוסדר בתקנות סדר הדין האזרחי (סימן ב'1 ובייחוד תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי) והמשמעות לכך היא שאדם פרטי או חברה יכולים לבקש מבית המשפט למנות כונס נכסים על נכס ספציפי, מבלי שתהיה רשומה בטוחה לטובתו.

 

בעבר, בתי המשפט קבעו רשימה סגורה של מקרים בהם ימנה בית המשפט כונס נכסים. מהות הרשימה דאז הייתה למנוע את הברחת הנכס ובכך לחסל את ההיתכנות במימושו. הרשימה כללה את הצורך לשמירה על הרכוש שבמחלוקת במקביל לסכסוך תלוי ועומד בבית המשפט, הצורך לשמירה על רכוש הנמצא בסכנת השמדה בידי מי שיש בידו זכות ישירה או חלקית על הרכוש והצורך לביצוע פסק דין (ראו ע"א 224/47). אבל מאז, התפתחה הפסיקה והרשימה הורחבה משמעותית וכיום ההלכה היא כי מינוי כונס נכסים יעשה בכל מקרה הוא דבר "צודק ונוח".

 

הפסיקה אשר הרחיבה את הרשימה נתנה דעתה גם בדבר התופעה המצערת בה קבלנים ויזמים אינם מסיימים פרויקטים. כך נקבע כי ניתן למנות כונס נכסים כל עוד עבודות בבניה לא מבוצעות כדבעי (רע"א 2233/14 ברזל נ' עו"ד גלברט – כונס. פורסם בנבו 11.6.14), כאשר ישנו רצון לאכוף את חוזי הבנייה (ראה ע"א 846/75 עוניסון נ' דויטש, פ"ד ל(2) 398) ואף בשעה שהופרה התחייבות לרשום את הבניין כבית משותף (ראה ע"א 5639/13 סגל נ' ורמז (פורסם בנבו 14.8.14).

 

אלו חדשות נהדרות עבור הלקוחות שלנו, אבל באותה נשימה הן אינן "חדשות" כלל, אלא קונספציה שגויה של צמד המילים "כינוס נכסים".