והרי החדשות למתחרה...
עו"ד שגיא רויזר ועו"ד גבריאלה גרשון - רוזנברג
לאחרונה, קבע בית המשפט העליון (כב' השופטת יעל וילנר) בהחלטה תקדימית ברשות ערעור אזרחי 99/21, כי לצורך הכרעה בבקשה שעניינה חשיפת סודות מסחריים של צד להליך שהינו חברה מתחרה, על הערכאה הדיונית להכריע קודם לכן בשאלת בירור אחריות הצד הנתבע לנזק (עוד טרם בירור הנזק עצמו) ורק לאחר מכן לדון בסוגיית חשיפת הסודות המסחריים תוך עריכת האיזונים הנדרשים בין הצדדים.
כלל ידוע במשפט האזרחי הוא כי לצורך בירור האמת במסגרת הליך משפטי על הצדדים להליך לפעול "בקלפים פתוחים" ולמסור את כל המידע המצוי ברשותו של בעל הדין אחד למשנהו.
אינטרס בירור האמת בהליך משפטי נסוג לעיתים מפני אינטרסים שונים, ובכלל זה מפני אינטרס של שמירת סודות מסחריים אשר מקבל משנה חשיבות כאשר הצדדים להליך המשפטי מתחרים על אותו נתח שוק עסקי.
סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות דן בהגנה על אינטרס הסוד המסחרי ואף מעניק לבתי המשפט את הסמכות שלא להתיר גילוי של מסמך פלוני על מנת לשמור על סוד מסחרי שחשיפתו עשויה לפגוע בעסקיו של צד להליך. אולם, בקשות לגילוי וחשיפה של סודות מסחריים, אגב הליך גילוי מסמכים, מוגשות לבתי המשפט חדשות לבקרים, בטענה (חוזרת ונשנית) שהדבר נדרש לצורך בירור האמת והוכחת טענת המבקשת-המתחרה.
בקביעתה התקדימית ברע"א 99/21, שבבסיסו תביעה בדבר נזקים נטענים שנגרמו על-ידי הצד הנתבע, קבעה כב' השופטת וילנר כי הדרך הראויה וההולמת ליצור איזון בין אינטרס בירור האמת לבין אינטרס השמירה על סודות מסחריים הינה על-ידי יצירת שלב ביניים שבסופו תוכרע שאלת החבות, קודם להכרעה בדבר זכאות או אי-זכאות המבקש לעיין בסוד מסחרי לצורך בירור נזקיו.
המדובר בהשאלה של "כלי נזיקי" אל עולם התוכן של דיני הגנת סודות המסחר, באופן שיוצק תוכן אופרטיבי לסעיף 23 לחוק עוולות מסחריות ומונע שימוש לרעה בהליכים משפטיים על-ידי מתחרים עסקיים. ההיגיון והתכלית שבהחלטה זו הוא הרצון למנוע חיטוט בסודותיו המסחריים של צד להליך העלול להביא לפגיעה בעסקיה, כשחיטוט כזה עלול להיות מיותר אם תדחה תובענת המבקש בשל העדר חבות מצד הנתבע.
החלטה זו הולמת את פסיקת בית המשפט העליון אשר קבע לא פעם כי לצד אינטרס גילוי האמת קיימים ערכים נוספים אחרים, אשר גם עליהם החברה צריכה להגן, כגון: כבוד האדם, חירותו, פרטיותו וכיוצא בהן, חירויות יסוד אשר עלולים להיפגע על-ידי חשיפת אי-אילו מסמכים שלגביהם אין לומר כי אם יתגלו ייחרב העולם.[1]
לא למותר לציין בהקשר זה, כי החלטה זו מתכתבת עם תקנות סדר הדין האזרחי החדשות בהן ביקש מחוקק המשנה, בין היתר, להביא להשגת תוצאה נכונה ופתרון צודק של סכסוך בדרך ראויה והוגנת, ואשר במסגרתן אף נתן את הכוח בידי בית המשפט למחוק כתב טענותיו של בעל דין אם מצא כי עשה שימוש לרעה בהליכי משפט.
להחלטה המלאה לחץ כאן:
- הכותבים, ממחלקת ליטיגציה במשרדנו, ייצגו את המערערות ברע"א 99/21".
[1] ראה לעניין זה את הדברים בע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזואלי, פ"ד מט(ג) 54 (1995).
נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר